חופשת קיץ ביאכטה ביוון או בבית – זאת השאלה…

חופשת פסח הסתיימה, ליל הסדר המפתיע בלרנקה מרגיש כמו זיכרון רחוק ומוזר. נגמרה הבטלה (האפקטיבית), חזרנו לשיגרה, צלחנו את שרשרת ימי הזיכרון הישראליים: לשואה, לחיילנו ולבר כוכבא. לא שכחנו לאכול פרות ותרנגולות על האש בכל אחד מהם ובין לבין. עוד מעט עוברים לחג הגבינות והלקטוז ומיד אחר כך, הנה כבר באופק, ממש עוד מעט תשמע יריית הפתיחה של חופשת הקיץ.

פעם, כשהילדים היו קטנים, התקופה הזו לקראת חופשת הקיץ היה מעלה בהדרגה אך במהירות את מפלס הדאגות שלי: מה לעשות עם הילדים כל הקיץ? איך להתארגן עם בייביסיטר, חופשות, קייטנות, ימי חופש מהעבודה: מהעבודה שלי, שלו, של הסבתא…

איזה כיף שהילדים גדלו…!

בשנים האחרונות הלחץ ירד, הילדים הקטנים הפכו למתבגרים. כבר לא צריך אף אחד שישגיח עליהם כשהם קמים ב 13:00 "בבוקר" ומכינים לעצמם משהו לאכול מול מסך אלקטרוני כלשהו. רק צריך לנסות לעקוב אחרי התוכניות שלהם (מי הולך למי, עם מי לאן ומתי) ולשנע אותם, בעיקר עם רדת החשיכה, ונסות לקום בבוקר, אחרי לילה בלי שינה שהסתיים כשהם חזרו הביתה מאוחר, זאת אומרת מוקדם לפני בוקר. וחוזר חלילה.

בשנה שעברה נשבר הקונספט. מבט כללי לעבר תוכניות הקיץ של הילדים הראה בעיקר ימי היערכות לצופים, מחנות קיץ של הצופים ובין לבין בילויים עם החבר'ה של הצופים כשאנחנו ישנים והם לא. הבנו, שאולי הגענו לגיל שאפשר להתחיל… זאת אומרת, שאולי אפשר להתחיל לשלב את החלומות שלנו על הפלגות ממושכות ביאכטה.

וכך, לאחר שנתיים של לימודים, רישיונות, הכנות וגם הפלגת בכורה זוגית אחת, לראשונה בחיינו יצאנו לחופשת קיץ ארוכה עם היאכטה ביוון. בילינו את כל הקיץ מחוץ לבית, כשרוב הזמן הילדים נשארו בבית ו/או בצופים וחלק מהזמן הילדים היו איתנו ביוון לסירוגין. כל המשפחה התגייסה. הילדים הבינו ופירגנו לנו על החלומות, הסבים והסבתות תמכו ומילאו את מקומנו. חברות התעופה הטיבו עימנו בכרטיסי טיסה זולים הלוך ושוב לילדים ולחבריהם ואפילו חשבון הבנק הופתע לטובה. הכנו תוכנית קיץ מפורטת שהופצה לכל ילדינו ומשפחתנו וכללה פירוט יציאות, חזרות, נסיעות וטיסות – לצופים, ליוון, לחברים וכו' ואפילו שזרנו בין לבין עוד כמה מפגשים משפחתיים ספונטניים באיים. כולם התגייסו. כולם נרתמו. כולם הגיעו ליוון וגם עם חברים, השתתפו ואף נהנו.

בסוף הקיץ, מיד עם סיום שיקום הבית, הגינה והר הכביסה שחיכה לשובינו – הכתרנו את המבצע בהצלחה גדולה!

ומה יהיה בקיץ הקרוב?

ברור שנבלה אותו ביאכטה! יש כל כך הרבה איים ומפרצים שעוד לא הגענו אליהם, אנחנו כל כך רוצים עוד. עוד להגדיל את הרדיוס, עוד להגדיל את משך החופשה. רוצים עוד!

אבל זה לא ברור…! "מה… שוב פעם לא תהיו פה בקיץ?", "למה שלא תשארו?", "עוד פעם לחיות על תיקים כל הקיץ?", "רוצים רק עם חברים.. רוצים רק בבית, רוצים אתכם בבית… " וכל טיעון כזה מרגיש כמו ניקוב קטן בבלון החלומות. כל תלונה כזו מורידה עוד קצת את מפלס החדווה לקראת חופשת הקיץ. אין ספק, אנחנו בעיצומו של משא ומתן עכשיו. משא ומתן עם ילדינו: כמה זמן נצא ואיך לשלב את כל זה עם הרצונות והצרכים של הילדים. ומשא ומתן עם עצמינו כמה זה נכון לעשות את זה לילדים ואיך נצליח לרתום אותם לעניין.

בעד חופשת קיץ ממושכת ביאכטה:

  • כי גם בשנה שעברה היו המון חששות ודאגות, אבל במבט לאחור, חווינו חוויות משפחתיות מדהימות ביוון. וגם בארץ, החבר'ה של הצופים לא התנגדו להעביר את הפעילות לביתנו שהפך למרכז השבט החדש שלהם.
  • כי חשוב להעביר מסר לילדים שלא מוותרים על חלומות! שכדי להגשים חלומות צריך גם לשלם מחיר לפעמים. היום זה החלום שלנו, ומחר כשיהיה להם חלום, אנחנו נעשה את הכול כדי לעזור להם להגשים אותו.
  • כי להפליג בקיץ ביוון עם כל המשפחה הרבה יותר שווה, מיוחד ומעשיר מאשר עוד קיץ בבית.

נגד חופשת קיץ ממושכת ביאכטה:

  • כי למרות העיסוקים והתוכניות ו/או הרביצה והשיעמום בבית לסירוגין – הם צריכים לדעת ולהרגיש שאנחנו שם. ואם אפשר שאני גם אבשל ואפנק את החבר'ה של הצופים כשהם מעבירים את הפעילות הביתה – אז עוד יותר טוב. והשנה גם יש לנו חייל טרי שיוצא בסופ"שים.
  • כי זה נחמד ומעורר השראה שיש להורים חלום. אבל למה על חשבונם?
  • כי הילדים רוצים להישאר בבית כמו כולם. מקסימום שבועיים בחו"ל עם המשפחה. כמו כולם.

חבל שהילדים לא קטנים יותר..! היינו מעמיסים אותם איתנו ומפליגים כולם ביחד לכל הקיץ.

בינתיים המשא ומתן בעיצומו. עם הילדים, גם עם עצמי ובינינו. יש לנו קיץ שלם לפנינו. אין לנו שום חשק להישאר בבית. התמונות בגוגל אימג' ובפורומים של היאכטיונרים גורמות לנו להזיל ריר וממלאות את בלון החלומות שלנו באוויר נוסף. חדווה ההפלגה בוערת בנו.

נצטרך למצוא את הדרך. היא לא כתובה בשום פיילוט בוק, ובאף פורום של יאכטיונרים לא מצאנו טיפים לשילוב ילדים מתבגרים בהפלגות ממושכות. למיטב ידיעתי, עוד לא נכתב אף מדריך לשילוב צרכים של ילדים מתבגרים בחלומות של ההורים, ככה שאנחנו די באוויר כרגע, אבל מתים להיות בים… אז אם למישהו יש טיפ או רעיון בשבילינו בשבועות הקרובים, נשמח לקבל. כי המשא ומתן בעיצומו והקיץ עוד מעט מתחיל…

 

 

 

מודעות פרסומת

2 תגובות

  1. שירה יקירתי
    כרגיל אני נהנה לקרוא את הבלוג שלך ומחכה בכליון עינים לכל כתב פרי עיטך, והפעם אני מרגיש חסר מילים, עצות או המלצות במה שנוגע לחופשות המשותפות עם הילדים. אני חש כי הנושא הוא פועל יוצא של השלב בחיים שבו את/ם נמצאים. הילדים שלי 28 ו 31 כבר גדולים ואינם מהווים שיקול כלל ועיקר בתיכנון חופשות השיט שלנו. הם כמובן מוזמנים תמיד וזה כמובן כולל פנסיון מלא לרבות טיסות ודמי כיס. הם בוחרים מתי ולכמה זמן להצטרף וזה מבחינתנו סידור פנטסטי. כל אחד זקוק לחופש שלו, גם אנחנו. לכן אין פה שיכנוע או לחץ חברתי, משפחתי. ירצו יבואו לא ירצו גם זה בסדר. יש לנו שני כלבים ושהילדים לא באים זה מאפשר לנו להאריך את ימי החופש כיוון שהם שומרים על הכלבים, משקים את הגינה ונמצאים בקשר עם האמאות שלנו 89 ו 86 שיבדלו לחיים ארוכים.

    אני חושב ששביל הזהב נמצא איפה שהוא באמצע, באזור שבו כל אחד מיחידי המשפחה מרגיש מסופק. השלווה הרוגעת והקצב האיטי של חופשת שייט, לא ממש מתאימה לילדים צעירים ובטח לא לזמן ארוך. לכן יש לדעתי חשיבות מרובה למינון של חופשת השיט. משחקים וציוד מים כמו סאפ, קיאק, שנורקלים וכדומה מוסיפים עוד כמה ימים לחופשה בטרם הילדים מתחילים להשתגע ולשגע.
    בסופו של דבר כולם צריכים להיות מרוצים.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s