הכתבה הראשונה בסדרת "הרומן שלי עם הדודקנזים" הוקדשה לסקירה כללית וטיפים חשובים על קבוצת האיים הזו, הקרובה ביותר לישראל ולליבם של היאכטיונרים הישראלים. כעת, כמו שהבטחתי, נפליג מאי לאי, נבקר בו ואותו וכמובן נצטייד בטיפים החשובים להישרדותינו כיאכטיונרים ישראלים בגלות הדודקנזית.

אז מתחילים…

קסטלוריזו – שער הכניסה הנפוץ ליוון NISOS KASTELLORIZOU

אם אתם לא מוצאים את קסטלוריזו במפות ניווט של יוון, תעשו זום אין. אם אתם עדיין לא מוצאים, תעשו עוד זום אין. אם מופיע לכם NISOS MEYISTI מצאתם את המקום הנכון. זה-זה.

רוב היאכטיונרים הישראלים עוברים דרך האי הקטנטן הזה, שגאוגרפית בכלל נראה כשלוחה קטנה של טורקיה, אבל בעצם מדובר באי היווני הקרוב ביותר לישראל 350 מייל ואתם שם. חצי שעה – שעה הפלגה מקאש (טורקיה) ו70 וקצת מייל מרודוס – האי היווני הבא בתור. אם אתם לא בונים על הרוח ומיכלי הדלק שלכם קצרים יחסית, אתם תעשו את הכניסה שלכם ליון בקסטלוריזו.

כמעט כל היאכטיונרים הישראלים הותיקים מכירים את יורגו, בעל הטברנה המקומית שגם מספק מים, חשמל וסיסמא לWIFI לכל מי שעוגן בסביבתו וחשוב מכך, אוכל בטברנתו. נשמע דיל הוגן? לא בהכרח… מהר מאוד תגלו שארוחה ממוצעת אצל יורגו עולה הרבה יותר מאשר עלות עגינה במעגן + ארוחת ערב עשירה בכל טברנה כלשהי באי אחר בדדוקנזיים. וחוץ מזה, שאתם בכל מקרה תשלמו סביבות 6.5 יורו על לילה עגינה לרשויות. אבל מי בכלל חושב על זה אחרי שלושה ימי הפלגה רצופים מהארץ (מי יותר – מי פחות).

איטלקי חביב שעגן לידנו באיזור הטברנה של יורגו, לא ממש הבין את חוקי המשחק וסירב בנימוס להגיע לארוחה. פשוט לא התחשק לו סופלאקי דווקא אצל יורגו. מהר מאוד הוא מצא את עצמו תחת לחץ כבד שהתפתח לויכוח קולני, כשהוא צורח באנגלית במבטא איטלקי כבד "זה מרינה קסטלוריזו פה או מרינה יורגו??" התשובה, דרך אגב, היא חד משמעית. והיא לא לרוחו של האיטלקי.

הדרך המומלצת ביותר לעשות את הכניסה לארץ היא דרך *קונסטנטינוס הסוכן. ולכך שתי סיבות: ראשית, נורא כיף למסור את תיקיית הניירת והדרכונים למישהו שיטפל בזה אחרי ההפלגה הארוכה מהארץ. אתם מוסרים את המסמכים לאלכסנדרה, עוזרתו הנאמנה והחייכנית של קונסטנטינוס, והיא כבר תצטרף אליכם לקינוח אצל יורגו כדי להחזיר לכם את כל הניירת בחזרה, כולל הטרנזיט לוג (30 יורו), קבלה על תשלום מיסים (15 יורו) והסברים מפורטים על מה שילמתם. אין צורך להתרוצץ בין הפורט פוליס, מכס ושלל ביורוקרטיה. בעלות מגוכחת של 15 יורו תקבלו את הכול עד הבית. שנית, עד כמה שזה נשמע אבסורד, הסידור הזה, הוא זול יותר. הסיבה לכך, די דומה למדיניות מרינת יורגו. אם תפרנסו את הסוכן, תקבלו תעריפי עגינה זולים יותר. ואם אתם ותיקים או חביבים מעל הממוצע, גם הלילה השלישי יהיה חינם… כבר שמענו על ישראלי ששלח צוות סקיפרים לא מנוסה לעשות כניסה בקסטלוריזו ונדרש לשלם מכס בטעון הזוי כלשהו. גם ראינו במו עיננו סירת מנוע מפוארת שבעליו דבק בעקרונות הלא נכונים וסירב לפרנס את קונסטנטינוס – עד מהרה הגיעו לביקור נימוסין פקידי מכס ומהצעקות שהתפתחו שם הבנו שעלות העגינה שלו רקיעה שחקים ל 800 יורו. לא מאוד מופרך לשער שהשוטר של המכס הוא קרוב משפחה מדרגה כלשהי של יורגו או קונסטנטינוס או שניהם ביחד.

בקיץ שעבר קסטלוריזו היתה תוססת והומה טורקים, אירופאים וכמובן הרבה ישראלים! השנה, כשהיינו שם בתחילת יולי (בסוף שבוע!) היינו בסך הכול 5 יאכטות בכל האי. ותנחשו איזה דגל התנוסס עליהם? (גם דגל דלוור- ארה"ב, נחשב לצורך העיניין דגל ישראלי לכל דבר).

מעבר לכך שקסטלוריזו הוא אי קטנטן ויפיוף, יתרונו הגדול הוא הכניסה הנוחה ליוון וכן, תחלופת המידע והטיפים החשובים לעונה הקרובה. מכיוון שקסטלו, מהווה נקודת כניסה וגם יציאה – מדובר פה בצומת מידע חשוב, וגם כמובן, ביצירת קשרים חדשים ונחמדים עם אנשים שרוב הסיכויים שלא הייתם מוצאים את הזמן לעצור על הרציף בארץ כדי להכיר, וחמש דקות אחר כך לשתות איתם קפה. אבל היי! – אין מצב שנזהה דובר עיברית בחו"ל מבלי לייצר איתו אינטראקציה כלשהי ובמיוחד אם הוא מגיע בכלי שייט, לא…?

המידע והטיפים המועברים מכסים תחומי תוכן שונים וחשובים, החל מטיפים לגבי מילוי מים מהצינור של הטברנה (מסתבר שכולם עושים את זה בלילה. בסוד), דרך מקומות שווים וזולים לעגון בהם ועד לסיסמאות WIFI ברחבי הדודקנזים.

כמה טיפים חשובים לשוהים בקסטלוריזו:

• דלק – קונסטנטינו הסוכן ישמח לתאם עבורכם תידלוק.הדגש כאן הוא על תיאום. התידלוק מתבצע ברציף שבו עוגנות המעבורות ו/או סירות צבאיות. זאת אומרת שצריך לתאם עם המתדלק (שמגיע עם מיכלית) יום ושעה שבה לא צפויה להגיע מעבורת ו/או סירה צבאית. בידקו בבקשה שהמונה של המתדלק החייכן מאופס. יש מצב שהוא חייכן, כי הוא דחף לכם הרגע כמה עשרות ליטר על חשבונכם. בתידלוק האחרון שלנו שם הופתענו לגלות שמיכל הדלק של הסירה שלנו גדל ב 60 ליטר מעבר לנתוני היצרן. רק אחרי מו"מ ודיון הוכחות, חזר גודל מיכל הדלק שלנו למימדים הרצויים. הפטנט הטוב ביותר לחסוך חיוכים מיותרים למתדלקים, הוא לאפס מונה בעצמכם ולמלא ג'ריקן שתכולתו ידועה לכם מראש. כך תוכלו לראת גם את איכות הדלק וגם את איכות המונה. עשו זאת עם חיוך.
• מים וחשמל – כאמור מסופקים באמצעות חבילת הכול כלול של מרינת יורגו ולמרות שעבור ארוחה של 4 אנשים (מתוכם שתי ילדות) שילמנו 100 יורו!!! עדיין הרגשנו לא נעים למלא מים כל יום, אז ממלאים בלילה. גם לא נעים להדליק מזגן ביום…. אז… נו, אתם יודעים…
• אוכל – יש מגוון מסעדות לארוך המעגן, אבל אתם לא באמת רוצים שיורגו יתפוס אתכם אוכלים במקום אחר ולכן, טיפ חשוב, לכו "לטייל" לכיוון גרם המדרגות הענק, הצבוע בלבן (יש רק אחד כזה) למעלה מחכה לכם תת ישוב קטן וחמוד. שם תמצאו גם מסעדה חמודה, היחידה שלא נמצאת על החוף. היחידה שהיא רחוק מעינו הבוחנת של יורגו. דרך אגב, הבית של אמא של יורגו ממש ליד…
• המפרץ הסמוך למעגן יפיפה ודי מוגן. אפשר לתרום יום אחד ליורגו, להתארגן על מים, דלק וביורוקרטיה, ואם זקוקים לעוד קצת מנוחה לפני שממשיכים הלאה, אפשר לבלות בנעימים במפרץ. זו התוכנית שלנו לפעם הבאה. נתראה במפרץ…
• המינימרקט של האי נמצא מאחורי הרחוב הראשי. הוא פיצפון, אבל יש בו המון. אם אתם צריכים משהו מעבר למזון, חפשו גרם מדרגות נסתר באיזור הגבינות במשקל, יש קומה שניה למעלה. מישהו שם חשב באמת על המון דברים ואירועים פוטנציאלים כשהזמין סחורה. אבל כנראה שככה זה כשחיים על אי מבודד וצריך לחשוב על הכול מראש.

חוויות פוטנציאליות בקסטלוריזו:

• אפשר לשוטט בסימטאות המפותלות והאותנטיות שמאחורי הרציף – זה יקח לכם בערך 20 דקות (הלוך-חזור) אם תעשו את זה ממש לאט.
• 3 פעמים בשבוע מגיעה אם כל המעבורות של יוון – הבלו סטאר Blue Star Ferry (למרות שיש מצב שה Super-Fast Ferry היא אם כל המעבורות, אבל היא לא מגיעה לקסטלוריזו) בעיני, זו חוויה יוצאת דופן, לראות איך המפלצת העצומה הזו, נדחקת לתוך האי הקטנטן הזה ופולטת מתוכה אנשים, כלי רכב (כולל משאיות וציוד כבד). הצפירה שלה בכניסה לאי מקפיצה את כל האי על תושביו ואפילו המים במעגן מתערבלים ולוקח להם זמן להרגע עוד הרבה אחרי שהמעבורת כבר עזבה. אני די בטוחה שאם מישהו יחליט יום אחד לארוז את כל הבתים, המבנים והתושבים של קסטלוריזו ולהעמיס אותם על ה בלו סטאר – עוד ישאר המון מקום, אפילו לישראלים. מרודוס.

• יש מאפייה אחת (מאחורי הכיכר המרכזית, שלצד יורגו), תחנת מונית (אחת), וכמה חנויות מזכרות ברחבה המרכזית (נחשו איפה). יש גם כספומט ATM אחד, שבברושור הרשמי של האי מצויין במפורש לא לבנות עליו ולהגיע עם מזומן – נשבעת לכם שלא המצאתי את זה!
• איך יודעים שעוד מעט מגיעה מעבורת לאי? זה נורא פשוט, כרבע שעה לפני, מתחילים לנוע על השבילים לאורך המעגן תיירים עם מזוודות. כולם הולכים למעבורת – היא עוד מעט מגיעה. רבע שעה אחרי, האי עדיין בתנועה, הגיעו תיירים חדשים.
• ומה עושים תיירים בקסטלוריזו ללא יאכטה? האמת, שאני בספק אם קיימים דוברי עברית בעלי דרכון ישראלי שמגיעים לאי הזה לנופש של כמה ימים בכלי תחבורה ציבוריים, כך שאף אחד כנראה לא יתעניין במידע הזה. רק אגיד בקצרה שעושים שם בדיוק מה שעושים כל הישראלים במלונות הכול כלול, רק שעושים את זה בקטן (מלונות קטנטנים ומקסימים), בצניעות (ארוחות קטנות וביתיות) ובעיקר בשקט נעים וברוגע שלא תמצאו בשום הכל כלול.

התאוששתם בקסטלוריזו? מוכנים להמשיך בחופשה? הכתבה הבאה תיקח אתכם היישר לרודוס, בכיר האיים הדודקנזים.

 

*קונסטנטינוס הסוכן – מספר טלפון: 306937212530+