האי סימי – יפה, יפה, אבל עוקץ…

כתבה חמישית בסדרת "הרומן שלי עם הדודקנזים".

האי, או נכון יותר נכון לומר – העיר סימי SYMI, היא יפיפיה אמיתית. אם האי חאלקי הוא סטייל "זרקתי על עצמי משהו (אותנטי) ובאתי", האי קסטלוריזו הוא סטייל "פרומו לקראת הסידרה", אז סימי הוא אי "דפקתי הופעה בשבילכם". לבוש בקפידה בבתי חמד במגוון צבעים מרהיבים, רגע לפני שכולם נשטפים בלבן מקו סנטוריני והלאה. אם תטרחו ותעלו במעלה ההר שלמרגלות המעגן תגלו שגם שם יש מה לראות. וגם שם טרחו להתלבש ולהתאפר לכבודכם. רק להרים את העיניים לכל עבר ולהנות מהנוף, מהמבנים, מהאותנטיות התיירותית ולנשום עמוק יוון, מהסוג המטופח והמושקע יותר.

20150718_070227_richtonehdr

נשמע too good to be true?  לגמרי!

כי סימי היא עיר ה"אליה וקוץ בה". ותחשבו טוב טוב אם אתם בקטע של קוץ או מעדיפים את החופש שלכם אחרת.
אני באופן אישי, מזהה אפילו שני קוצים. על אחד מהם אני מאמינה שיהיה קונצנזוס, על השני אולי לא. או שכן…

קוץ מספר 1

הקוץ המרכזי שעשוי לחרב את הנאתכם היווני באי, הוא נושא העגינה. יותר נכון עומס העגינה. ואם ממש לדייק, עומס העוגנים שנזרקים אחד על השני באופן יותר תדיר מהציזיקי שמונח על שולחנות הטברנות שלאורך המעגן.
היתרון –
כאן תוכלו לקבל את ההצגות הכי טובות באי (או בכל קבוצת האיים הדודקנזים) של מבצעי חילוץ עוגנים. חילוץ בשחיה, בסירה, על ידי מומחים או סתם חובבנים שמקווים למחיאות כפיים בסוף. ואין צורך למהר לקנות כרטיסים. יש הופעה כל שעה-שעתיים. למעשה, זו אחת מההנאות הגדולות באי במהלך היום, במיוחד לאוכלוסית היאכטיונרים אבל לא רק…. כולם מסבירים לכולם בשלל שפות מה המסכן עם העוגן התפוס לא עשה טוב וכולם מחכים בקוצר רוח לצליל המתכתי המוכר, המבשר את היפרדות המתכות ושיחרור הסירה ובעליה המזיעים ליעדה. על תיאור שלבי ההצגה מסצינת הפתיחה ועד לקטרזיס (התרה) שבסופה, כתבתי בכתבה בשנה שעברה. ואתם מוזמנים להעמיק כדי לדעת מה מצופה לכם.

יצא לכם לראות הצגות טובות? אחלה! ומתי ההופעה שלכם??? וזה מביא אותנו לחדשות הרעות… כי יש סיכוי גדול מאוד שגם היאכטה שלכם משובצת לאחת ההצגות הקרובות בתוכנייה. וזו לא תהיה הצגה חד פעמית – כשתחפצו להרים עוגן ולצאת לאי הבא. כי יש סיכוי טוב שההצגה של השכן שלכם היא גם הצגה שלכם, וזה גם תמיד קורה בדיוק שעה אחרי שעגנתם עגינה מושלמת כמובן, ובדיוק התיישבתם לשתות בירה קרה להתאושש. אבל ההתרה שלו היא עכשיו הבעיה החדשה שלכם. וכשהוא מסיים את ההופעה שלו, העוגן שלכם, איך לומר בעדינות, כבר לא מה שהיה פעם.

ועכשיו, בין הופעה להופעה, בין הצגה להצגה, כשלא תמיד אתם יודעים מתי אתם משובצים להופיע (תלוי גם בשכנים ובתדירות התחלפותם), עכשיו אתם אמורים להנות מהחופשה באי היפיפה הזה כשהסירה שלכם ממש לא תפוסה כמו שצריך.

20150716_065646_richtonehdr

אז תופעות עוגנים צפופים היא קוץ רציני ב… (אתם יודעים איפה), אבל יש תופעת טבע מטרידה שמופיעה בעיקר בחודשי הקיץ – ולא, אני לא מתכוונת למלטמיות, שגם הן, דרך אגב, לא מדלגות על האי. אני מתכוונת לתופעת ה"צ'רטריסטים".

וכאן, ברשותכם, אסטה מעט מן הנושא. ואעניק את תשומת הלב הראויה לתופעת הטבע הימית נפוצה הזו. ה"צ'רטריסטים" הינם אנשים, ששוכרים יאכטה לתקופות קצרות של בדרך כלל שבוע, מאחת מחברות הצ'רטר הרבות ביוון.
לרוב, מדובר בחמולה של אנשים, צרובים ואפופים, שבמקרה הטוב עולים על יאכטה שבוע בשנה, לא בטוח שכל שנה. ובהתאם לכך מיומנויות ההפלגה שלהם (פחות איכפת לנו) והעגינה שלהם (מאוד איכפת לנו).
דין סירת צ'רטר היא כדין רכב ליסינג. גורלם זהה. למשתמשים לא ממש איכפת מהם בזמן השימוש. לכאורה, זו ממש לא הבעיה שלכם. אבל הבעיה, היא שזו מאוד(!) הבעיה שלכם.
ואיך מזהים בעיה מתקרבת? לא ממש צריך לחפש את הלוגו של חברת ההשכרה כדי להבין מרחוק שאכלת אותה וצ'רטריסטים הולכים לעגון לידך. בדרך כלל מדובר בחבורות גדולות מדי על סירה קטנה מדי. וזה בדרך כלל בא בשני מצבים:

מצב א' – הגברים חיים בסרט שהם רב חובל מנוסה ושולט במצב, והנשים (אם בכלל יש כאלה על הסירה) נמצאות בעיצומו של סרט "אני בחופשה על יאכטה" ממוקדות שיזוף ולא ממש בעיניין של לעזור לתפעל עגינה.

מצב ב' – מגיעה למרינה חבורה של אנשים עד לרגע הכניסה למרינה הם שתו, שמו מוזיקה, שתו, נהנו ושתו. עכשיו הם מבינים שצריך לבצע עגינה, מבינים שצפוף פה וגם יש רוחות, מבינים שהם לא ממש יודעים איך ובמבט חושש, אך מבושם מאלכוהול – מקווים לטוב, ושמישהו מיומן כבר יציל אותם.

יש עוד מגוון גדול של מצבים וסימנים לזיהוי הצ'רטריסטים, איכשהו, אין לי ספק שאתם כבר תזהו!

עכשיו, לאחר שזיהתם את הבעיה, כל מה שנותר לכם לעשות הוא:
א. להעביר כמה שיותר פנדרים לצד הצ'רטר העוגן  – ואם אפשר היה לשים חוצץ פנדר ענק, היה הכי טוב.
ב. לעמוד על המשמר בזמן העגינה ולהכין את  השרירים. נסו לחייך קצת, תוך כדי. בכל זאת, עוד מעט הם ידעו שאתם ישראלים. תעשו רושם טוב…
ג. סיכוי יותר נמוך אך אפשרי – הם הולכים לעלות לכם על השרשרת ו/או העוגן. והם גם יצאו לפניכם כי יש להם רק שבוע והמון התלהבות ואנרגיות, ואתם תשארו עם עגינה הרוסה אחרי דרמת חילוץ שאולי אתם תצטרכו להיות הכוכבים שלה ואולי איזה מתנדב אחר בסביבה.

אז נחזור לסימי, מה הסבירות שתצליחו ולהסתובב בעיר ולהינות בנחת ובשלווה תיירותית מכל מה שיש לעיר הזו להציע, כשבדיוק באותו הזמן שאתם מתמקחים על מחירו של  הספוג, מתנה לדודה, או מזמינים את הגירוס השישה עשר שלכם הקיץ, בדיוק אז עוגנים או הורסים או נכנסים או יוצאים להם הסירות השכנות שלכם. עם סבירות גדולה לשכנים צ'רטריסטים?
וזו אחת הבעיה הגדולות בעיני באי המקסים הזה. באמת שאין רגע דל שם. ואנחנו לא הצלחנו למצוא נחת במקום היפיפה הזה.

קוץ מספר 2

אם חשקה נפשכם באי רגוע, לא רחוק מרודוס, אם דמיינתם אי שקט ורגוע, רצוי נטול ישראלים אם אפשר, הגעתם למקום הלא נכון!
כי גם המוני הישראלים שמגיעים לרודוס להתנפש ב"הכל כלול", רוצים קצת לגוון ולעשות סלפי עם איים אקזוטים בסביבה. ובדיוק בשל כך, מוצעים דילים יומיים על ידי מגוון נציגי תיירות ישראלים, שלוקחים את כל המשפחה מ"הכל כלול" להכיר את כל הסביבה. המשמעות עבור היאכטיונרים הישראלים, היא שכל שעה/שעתיים מגיעה ספינת תיירים ומשחררת לאי נחיל של משפחות "הכול כלול" שיש להם בין שעתיים ל 5 שעות למצות את העיר. על כל מה שמשתמע מזה.

יש לכם עד שעה 10 בבוקר שקט. אחר כך תשכחו מזה. כי עם ישראל בחופשה הוא לא עם שקט. צריך לכבוש, להספיק, לקנות מזכרות לכולם, להצטלם ולעלות לפייס ולאינסטוש, לעצור כל רגע לבדוק כמה הגיבו, ולבדוק מה אחרים כבר מצאו באי עם דגש חזק לכיוון קניות. ואת כל המידע הזה אין ברירה, אלא לחלוק בקולי קולות, כי מה לעשות שכולם מתפזרים לכל עבר וצריך להספיק.

20150718_075708_Richtone(HDR).jpg
הדוכנים שלאורך המעגן – השקט שלפני הסערה…

לרוב אתם תהיו האטרקציה, כשמשפחה ישראלית "הכל כלול" תגלה שיש יאכטה של ישראלים (מיליונרים?). רובם לא יעלו על דעתם אפשרות להגיע לחו"ל מבלי לעבור בדיוטי-פרי ותגלו שהם בוהים המומים. מיד כשיתאוששו, יכול להיות שתקבלו הצעה חברית לעשות להם סיור ביאכטה שלכם – "רק בשביל הילד…", או לפחות שתרשו להם להצטלם בה… "אחים, לא?"

רק לקראת שעה 18:00 בעלי הדוכנים מתחילים לספור את הכסף, לאפסן את העיברית שלהם בחזרה בקופה, להפרד מאחרון התיירים הישראלים שקונה עוד משהו קטן וכבר קוראים לו בכריזה של הספינה. והשקט חוזר לשרור על כנו… עד מחר בבוקר.

אם עמדתם בגבורה וצלחתם את היום, נחלצתם מהעוגנים, התרתם שרשראות, נרגעתם מהצעקות של הישראלים ומהחום הגדול מגיע לכם צו'פר – ערב שקט, אך תוסס ונעים באי. כי בערב סימי דופקת הופעה מושקעת, מחליפה גרדרובה, מוסיפה תאורה שמעניקה לה לוק חדש ומרהיב ואז מתחיל הכיף הגדול! זה הזמן שלכם, לדפוק גם הופעה, לבחור מסעדה נחמדה לצאת ולהנות מהמקום. לזמן מוגבל. מחר מוקדם בבוקר מתחילות ההופעות, ויכול להיות שההופעה הראשונה היא של הצ'רטריסטים שבדיוק עגנו עליכם. והם יוצאים מוקדם בבוקר, יש להם הרבה להספיק…

עגינה ועלויות

  • מורינג – איש המורינג יכוון אתכם למקום עגינה מיועד ויסייע בעגינה תמורה 5 יורו. תשלום חובה.
  • תשלום עגינה יומי (מתאפס בשעה 12:00 בכל יום) – 6.5 יורו ליאכטה 40 פיט… תעשו חשבון. אם אתם מתכננים לצאת אחרי 12:00 בצהרים, תשלמו עבור יום נוסף.
  • חשמל – חיבור ל 24 שעות 7 יורו. צריכה חופשית. אפשר להדליק מזגן!!!
  • מים – 5 יורו למילוי סירה. איש המים מגיע החל משעה 17:00
  • דלק – מיכלית החל משעה 15:00 או בכניסה למפרץ בתחנת דלק.
  • קניות – בכל אחד מהסופרים ברחבי העיר. משלוח חינם באמצעות עגלת הקניות שלכם עד לסירה.

"להיות עם להרגיש בלי" – כמה אלטרנטיבות באי סימי

פאדי   – PADI אם אתם רוצים להנות מסימי בלילות מבלי לספוג את הימים, תוכלו לעגון במפרץ פאדי. רוב הסיכויים שתפגשו שם יאכטונרים מהארץ. לא תמיד יהיה שם מקום. המפרץ די מוגן אך גם עמוס. בערב אפשר לקחת מונית ולהנות מסימי הרגועה אך תוססת.

20150718_093802
מפרץ פאדי

פנורמיטיס PANORAMITIS – רחוק יותר ממרכז העיניינים, אך בעיני אטרקציה שווה בפני עצמה. מפרץ פנורמיטיס המוגן ביותר מפני מלטמיות וצ'רטריסטים. נראה ומרגיש יותר כמו אגם. כולל בונוס קטן בדמות מנזר די מעניין ומיוחד למי שמחפש משהו מעבר. המקום הכי רגוע ושקט על האי.

20150717_104409
מפרץ פנורמיטיס

טיפים והמלצות נוספות על-ידי קוראים ושייטים:

יהודה זומר ממליץ:

בדרום מזרח את מפרץ מרטונדה, מוגן מהמלטמי עגינה טובה בקרקע חולית  צפונה ממנו את מפרץ נאנו וממש מעליו את מפרץ גיורג'. שני מפרצים נהדרים למנוחה ביום ורחצה במים צלולים  עגינה פה בקרקע חולית ובחלקה סלעית, אחיזה טובה.
צפונה ממש ביצאה מפדי יש סלע גדול ומאחוריו אג'יה מרינה , מוגן ושקט ומים צלולים עגינה בעוגן וקשירה לחוף.
בצד המערבי אג'יוס ווסילוס מקום יפייפה, לא מוגן מהמלטמי אך מתאים לעגינות בחודשי האביב והסתיו.
צפונה משם צמד המפרצים אמילינוס ומארוני. מוגנים מהמלטמי ועגינה טובה .
מערבית לעיר סימי יש את מפרץ אמפוריוס מוגן מהמלטמי עגינה נוחה ועם חוף מדהים. אגב משם אפשר להגיע לעיר סימי בדינגי כ-10-15 דקות שייט.

 

כתבות קודמות בסדרה:

 

 

 

 

7 תגובות

  1. אהבתי את הכתבה.
    פחות את ההתיחסות לצ'רטריסטים… לא כולם נולדים על יאכטה אך ברגע שנדבקים באהבה לים כל דרך לעשות זאת מכבדת כל עוד שומרים על אחוות הסקיפרים, עזרה הדדית וכמובן כבוד לשכנים, למקום ולעצמם…
    אני חדש בתחום אולם כבר בהפלגה הראשונה, כן צ'ארטר חווינו הרבה… מהם יאכטונרים ותיקים שחושבים שהם כבר יודעים הכל… ושהצ'ארטריסטים יתמודדו וגם ראיתי יאכטונרים וצ'ארטריסטים שיודעים שתמיד יש מה ללמוד ומגישים יד לעזרה עם המורינג, תפיסת החבל או סתאם חיוך…
    כן, יש כאלו שלא מכבדים את עצמם וסביבתם וחבל… בעיקר להם (פוגשים אותם גם בהרצליה עם יאכטה שלהם או של מועדון).
    חינוך עובד נפלא בדוגמא אישית ואהבת הים…

    Liked by 1 person

    • הי אלון, תודה על התגובה. מסכימה איתך לגמרי, אחוות הסקיפר חשובה ובונה. אנחנו כל יום לומדים ומתפתחים כסקיפרים בזכות מנוסים מאיתנו, ללא קשר אם יש בבעלותם יאכטה או לא. לצערי, תופעת הצ'רטרים כוללת אנשים רבים שהם לא ממש בעיניין של ללמוד להיות סקיפרים טובים יותר או להיות חלק מאחוות הימאים, יותר בעיניין של ים-בלאגן, מוסיקה-אלכוהול, שיזוף-תמונות. וזה מבאס מאוד

      אהבתי

  2. סדרת כתבות נחמדה ויפה, חשוב להתרכז במקומות ולא ביאכטונרים אחרים, גם אם הם לא מנוסים. יש מאחורי אינספור שבועות של הפלגות בין איי יוון ומן הסתם הצ'רטריסטים אתי כל הזמן. אני חייב לומר שרובם אדיבים, מקצועיים או לפחות זהירים. זה נכון שמדי פעם יש גם בעיות אבל התופעה קיימת גם בקרב בעלי יאכטות פרטיות. בכל מקרה סימי אכן מקום קסום אבל גם עמוס מאוד בתיירים מכל הסוגים, לכן עדיף להגיע לא בשיא העונה.

    אהבתי

  3. שירה יקירתי, כרגיל כייף לקרוא את החוויות שלכם. תמשיכי בתאורייך, את עושה דבר נהדר ומקרבת אנשים רבים לחלום של להיות שייט.

    אני אוהב מאד את סימי ולכן בשום צורה אינני מסוגל לחשוב עליו כקוץ אלא כפרח יפייפה בתוך קבוצת איים מדהימים.
    הצלבת עוגנים מוכרת בכל מקום שבו יש צפיפות ובמיוחד בהקשרות ים תיכונית (עוגן וירכתיים לרציף) ובכל זאת זאת אינה סיבה להימנע מלהגיע לשום מקום יהיה צפוף ככל שיהיה. אגב הצפיפות לדעתי היא מכיוון שהמקום יפה ומבוקש אז בוודאי שלא כדאי לפספס בגלל חשש להצלבה.
    נכון שיש הרבה סירות צארטר בעיר סימי אבל זה חלק מהכייף לפגוש שייטים חדשים בכל הרמות ומכל העולם.
    וכמו שאמרת לשבת ולצפות במתרחש ולנחש האם את הופכת תכף לחלק מהתסריט של הצלבת עוגן, או לחימה על הסירה שלך כשהמעבורת מגיע, או כשאיזה מנועית גדולה מגיעה ונראה לך שבכל רגע היא מטביע את הסירה שלך… זה חלק מהכייף לא?
    הייתי ברשותך רוצה להוסיף עוד כמה שכיות חמדה סביב האי ששוות ביקור
    בדרום מזרח את מפרץ מרטונדה, מוגן מהמלטמי עגינה טובה בקרקע חולית
    צפונה ממנו את מפרץ נאנו וממש מעליו את מפרץ גיורג'. שני מפרצים נהדרים למנוחה ביום ורחצה במים צלולים
    עגינה פה בקרקע חולית ובחלקה סלעית, אחיזה טובה.
    צפונה ממש ביצאה מפדי יש סלע גדול ומאחוריו אג'יה מרינה , מוגן ושקט ומים צלולים עגינה בעוגן וקשירה לחוף.
    בצד המערבי אג'יוס ווסילוס מקום יפייפה, לא מוגן מהמלטמי אך מתאים לעגינות בחודשי האביב והסתיו.
    צפונה משם צמד המפרצים אמילינוס ומארוני. מוגנים מהמלטמי ועגינה טובה .
    מערבית לעיר סימי יש את מפרץ אמפוריוס מוגן מהמלטמי עגינה נוחה ועם חוף מדהים. אגב משם אפשר להגיע לעיר סימי בדינגי כ-10-15 דקות שייט.

    בידידות
    יהודה זומר

    Liked by 1 person

    • יהודה היקר, תודה רבה על הגובה. כרגיל, אתה מקור בלתי נילאה של ידע ואנחנו לא מפסיקים ללמוד ממך! אני אוסיף את המקומות שציינת לתוך הכתבה.

      אהבתי

  4. יש גם חודשים אחרים בשנה חוץ מיולי ואוגוסט ובהם העומס קטן יותר.אנחנו בחרנו להיות שם בתקופות אחרות ולא היה כל כך נורא.
    אולי עדיף לא לספר לכולם…
    בואו בהמוניכם ביולי ואוגוסט זה הכי יפה.

    אהבתי

כתיבת תגובה