5 סיבות למה אני כל כך אוהבת הפלגות בינלאומיות ארוכות

האביב כבר כאן, פסח מאחורינו וזה אומר שעונת ההפלגות נפתחה רשמית. התוכניות לקיץ נוסף ביוון בעיצומן (אם אפשר לקרוא לכוונה רצינית – תוכנית), ובתור פרומו לקראת הקיץ, הפלגנו בפסח כמנהגינו רב השנים (אם אפשר לקרוא לשנה רביעית ככה) לקפריסין.

מכיוון שמסוף אוקטובר לא ממש יצא לנו להתחבר כמו שצריך לים (אם אפשר לגרוע את הפלגות השבת הקצרצרות בחופי ארצנו), נזכרתי, מה זה להתחבר לים – שוב. ובעיקר, נזכרתי למה אני כל כך אוהבת את ההפלגות הבינלאומיות, הממושכות והארוכות.

אז הנה סיכום לא קצר – 5 הסיבות העיקריות. הסדר לא בהכרח משקף, ואולי כן…

  1. בגלל נטפליקס

מאז עלייתה לארץ הקודש וכניסתה של נטפליקס לחיינו, חווית ההפלגה והאטרקטיביות שלה, השתדרגה פלאים. כי מתי, אבל באמת מתי יש למישהו זמן לרבוץ ללא יסורי מצפון -אני חוזרת -ללא יסורי מצפון(!!!), בשקט!!! ולהרביץ בינג' ממושך של סדרה טובה שכולם מדברים עליה?

וזה לא שאני לא בולעת ספרים בהפלגות (ותודה לאלוהי הספרים הדיגיטליים שמאפשרים לקרוא בחשיכה) וזה לא שאי אפשר היה להוריד פה ושם סרטים וגם סדרות. אבל עכשיו זה כ"כ קל, וזמין ואיכותי וכל כך מחכה לי… נטפליקס שיחררו עונה חדשה של השורד המיועד/הרשימה השחורה / suites / בית הקלפים… ??? (מחק או הוסף את המיותר) וואו, איך זה עושה לי חשק להפלגה טובה! משמרת לילה??? עלי (חצי עונה!). כבר מזמן שהאייפד המשפחתי לא ראה עדנה וביקוש שכזה. ממכשיר שזרוק בבית ללא תשומת לב, הוא נהיה גיבור ההפלגות. וגם גיבור הטברנות, כי כל ארוחה היא גם מקור חיבור לWIFI – משמע, הטענה חיונית ושוטפת של עוד כמה פרקים או סרטים ל-לג הבא. השילוב של איי-פד טעון בשעות רבות של תכנים איכותיים ומזמינים בשילוב אויר טוב של הים והרבה זמן התייחדות פוטנציאלי – הוא שילוב ייחודי לגמרי ומנצח בעיני!

  1. בגלל הבטלה

נכון לשלבטלה אין מי יודע שם טוב והיא די לא מוערכת בקרב רוב האוכלוסיה. זו לא הפעם הראשונה שאני יוצאת להגנתה ומקדישה לה זמן וטקסט – לבטלה. אפילו הקדשתי לה בלוג שלם פעם (בטלה אפקטיבית, קראתי לו). אבל בואו נודה על האמת, גם אם אנחנו מעוניינים בה מדי פעם או שואפים לה… זה לרוב יהיה בסתר ליבנו, או תחת מסווה של חופשה אקזוטית באתר מרוחק כלשהו. (וגם אז לרוב, אנחנו יוצאים "לכבוש" את היעד ולא ממש מתבטלים בו). אז הנה סיבה מספר שתיים – הפלגות ממושכות מעודדות ואף חשוב מזה, נותנות לגיטמציה לבטלה. כמפליג/ה בהפלגה ממושכת, בעיקר אם אתה לא הקפטיין/ית, את/ה מצופה להתבטל ואף להצטיין בזה. זה מקל מאוד את חווית ההפלגה, לך וליושבים עמך. כן, נכון, יש אחריות, לא מעט דריכות, ומדי פעם גם משהו ימי לעשות, אבל בגדול, זו ה-הזדמנות הכי לגיטימית ומתבקשת בעולם -להתבטל. והכוונה פה לגמרי לבטלה ממושכת ואמיתית.

וכן… דרך אגב, עם כל הפנטזיות על בטלה וההרגלים המגונים שלנו להצמד להרגלים, לרוב, מסתבר שפנטזיות לחוד ומציאות לחוד. ולהתבטל זה לא דבר פשוט. ולוקח לפעמים זמן להכנס למצב הזה ואף להנות ממנו. והזוכים המאושרים שמצטיינים בזה, מגלים פתאום שמרוב בטלה המוח מתחיל לעבוד. להתבלבל. להזכר. לעשות סדר. לשאול שאלות ולפעמים גם לסיים הפלגה ב-בלבלה קלה או עם תשובות ופתרונות לדברים שיושבים אי שם במעמקי המוח ולא תמיד יש לנו את הזמן להקדיש להם את תשומת הלב הראויה ולחשוב עליהם לעומק.

  1. בגלל המוסיקה

אין כאן סקופ גדול וגם לא בשורה חדשה. אבל המוסיקה שמלווה אותנו בחי היום יום, בבית, בנהיגה וכו' באופן מפתיע או לא, מקבלת גם היא משמעות חדשה כשהיא הופכת להיות הפסקול של ההפלגה. משהו באוירה משתנה פתאום כשהמוזיקה בוקעת אל הים הפתוח. הפניות הזו פתאום באמת באמת להקשיב לצלילם ולמילים ו-וואלה, פתאום נופל האסימון לגבי המשמעות שלהם, או המשמעות שלהם לגבי. הפניות הזו לשמוע שיר יפה שהיה פסקול החיים שלנו בתקופה יפה או יפה פחות, וגם להזכר בזה, ולהקדיש לזה את המחשבה, את הרגע הנוסטלגי הראוי ולפעמים סתם פתאום נופל האסימון ומתרחש איזה חיבור במוח ובמערכת הזיכרונות האנושית שלנו שלא קרה קודם וסיכוייו להתרחש ביקום המקביל היבשתי, קלושים יותר. האפשרות להנות מהמוסיקה, מהצלילים, להקשיב למילים באמת להזכר כמה זה יפה ולהתענג על זה וכל זה על רקע ים / שקיעה / אויר טוב וכו'.

20160420_191145

  1. בגלל החברה

בקפסולה שנקראת סירה יש לך את הפריבילגיה לבחור מראש לזמן קצוב, את מי להכניס איתך לבידוד. והכוונה היא לבידוד מוחלט עם פוטנציאל למבחני אישיות בהתאם למצב הים או מצב הדינאמיקה הקבוצתית. בידוד מוחלט. אף טלפון חיצוני מאדם לא רצוי או לא צפוי או לא ברור לא מתחבר אליך. חוץ מחיל הים כמובן

לשבת עם בן/בת הזוג, עם הילדים והמשפחה, עם חבר/ה, עם החבר'ה. סתם לבהות ביחד בכלום, לבשל ביחד, לאכול לאט ביחד, לפתח שיחה שטותית או עמוקה. לפחד ביחד אם הים פחות נעים ולהתחבר שוב או עוד, ליקירים שאיתנו בקפסולה.

וכן… נכון, זה גם יכול להיות אסון חברתי לזמן מוגבל או סתם דביק וצפוף. אבל עם הזמן, לומדים לחבר לקפסולה מארג אנושי חיובי ומהנה וגם לתפקד יותר טוב ביחד מהפעם הקודמת.

  1. בגלל חווית היקום המקביל והקפיצה בזמן

בזמן ההפלגה מתנהל למעשה יקום מקביל עם קצב זמן שונה, ומציאות מקבילה עם חוקים אחרים. ואלה הופכים להיות מציאות חיינו למשך זמן ההפלגה. במקביל, מתנהל היקום הרגיל של היבשה, זה שעזבנו אותו כשנגמרה הקליטה בסלולרי. לקראת ההגעה ליבשה הנכספת (חו"ל או בחזרה לארץ) אחרי בידוד ממושך של כמה ימי הפלגה ללא חדשות, ללא בקשות, ללא התרעות ובשאיפה ללא הפתעות – יש הכרה שקרו דברים ביקום המקביל של האחרים, וגם אפילו סקרנות לגבי זה. ופתאום מבינים שיצאנו לפני כמה ימים והופ, אנחנו נוחתים קדימה בזמן. ויש צורך להשלים פערים, בתקווה שלא גדולים מדי ורצוי בהדרגה. ואז מתרחש החיבור בחזרה לעולם החיצון. וזה רגע קצת אמביוולנטי. מצד אחד, קצת קשה להפרד מהשקט, שלקח קצת זמן להגיע אליו ולצלול לתוכו ועכשיו כבר התמכרנו. מצד שני, כבר מתים להתחבר ולהתעדכן. וכך, אם באמת רוצים או לא, מגיע הרגע שהרשת המקומית פוגשת את הנייד ואז מתרחש המפץ – ומבול הודעות, השפרצה של מיילים, התראות וחדשות, הולכים פורצים בפרעות לתוך הסלולרי המותקף ובזאת מכריזים על סיום הבידוד. וזהו, מרגע המפץ, ועד להתארגנות לעגינה, היקום המקביל כובש את הקפסולה. האווירה משתנה, וגם הדינמיקה והשיח. היקום שב ומתאחד. ועכשיו כבר רוב תשומת הלב מוקדשת לבדיקה מה חדש, מה דחוף וכמובן לעדכן ולהרגיע את היושבים ביבשה שהכול בסדר ואנחנו כבר רואים את החוף ו…אוי אוי… כמה מיילים ודברים לטפל בהם מחכים לנו…

זה כנראה הסימן שהגענו. ליבשה. זמן להתחבר מחדש. עד הפעם הבאה…

שיהיה קיץ נעים ועשיר בהפלגות וחוויות!

את הבלוג הבא אני אקדיש ל 5 אביזרים ששידרגו פלאים את חווית ההפלגה והחיים שלנו בסירה.

 

 

 

10 תגובות

  1. שכחת את האביזר הכי חשוב להעברת זמן בים. מזה שנים שיורדי הים השתמשו בו.(או יותר נכון בה..). דרך נהדרת להעביר זמן בים וגם ביבשה. אינה צורכת חשמל ,ויש האומרים כי משרה אוירה וריח נעים. המקטרת… .תילי תילים של סיפורים ,ספרים ושירים נכתבו על "בטלני המקטרת ". תום סוייר ,והקלברי פין עישנו אותם מתוך קלח תירס שהוסב למקטרת פרימיטיבית , תוך כדי הפלגה בנהר המיסיסיפי. קפטנים מכל הצבעים והסוגים עישנו מקטרות בריאר. יורדי ספינות לצייד לויתנים החלו במאה ה 17 להספיג טבק ברום . וכך החלה מסורת מרהיבה של טבקים ארומתיים וכיום יש מאות סוגים…שלא לדבר על הצי הבריטי שהעשיר אותנו בnavy flake . אז פעם הבאה ביחד עם נט פליקס , הספרים והאוכל. תארזו מקטרת או 2 והמון סוגי טבק.

    Liked by 1 person

    • יוסי היקר, אתה מעלה כאן עיניין שעוד לא התנסתי בו והנה עוד משהו (ברשימה ארוכה של דברים) שאני צריכה ללמוד ממך – כולל גילוף מקטרת!
      מקווה שבהפלגה הבאה תצטרפו אלינו. אתכם יהיה עוד יותר כיף!

      אהבתי

  2. היי שירה, נהנתי לקרוא. עושה חשק להכנס לקפסולה. לא בטוח שאצליח להתמודד עם הבטלה…יותר קל לטפס על הרים או לנקות את הבית 😉

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s