כתבה שלישית בסדרת "הרומן שלי עם הדודקנזים".

נכתב במשותף עם חבר יקר ויאכטיונר ותיק. האיש שביום שישי אחד לפני שלוש שנים וקצת, סחף אותנו בבת אחת לעולם ההפלגות והיאכטות וליווה אותנו באהבה בצעדינו הראשונים ועד היום – יהודה זומר מאופק יאכטות.

ברוכים הבאים לרודוס, האי הגדול ביותר והבכיר ביותר בקבוצת האיים הדודקנזים.

ברגע שתצאו מהסירה ותתחילו לדרוך על היבשה, תמצאו בה הכל: עיר עתיקה מלווה כמובן בהיסטוריה עתיקה ומעניינת (למי מכם שיטרח לקרוא על זה…מישהו???), סמטאות ציוריות ששופצו בשנים האחרונות ונעים להסתובב בהן, אוכל טוב ומכל הסוגים, חנויות קטנות ומקוריות לצד חנויות המזכרות הסטנדרטיות המשוכפלות, וגם רשתות קניות גדולות לחובבי השופינג. יש מה לעשות בעיר הזו, ואתם תוכלו להנות בה ללא ספק – אתם והמוני בני ישראל שמציפים את רודוס ביולי אוגוסט.

מכיוון שאינני חובבת אזורים בהם ניתן למצוא חנויות מזכרות בריכוז בינוני עד גבוה, ואני סומכת עליכם שתשלימו את המידע לגבי אטרקציות יבשתיות באי ממאות התיירים דוברי העברית שישמחו לחלוק אתכם את המידע ברחובות האי בין אם תרצו ובין אם לא… אני כמו תמיד, אתמקד בענייני ההישרדות של היאכטיונרים באי רודוס, והחדשות הטובות הן, שיש חדשות טובות! אבל נתחיל מההתחלה…

כניסה ושלל ביורוקרטיה

אם נכנסתם ליוון דרך קסטלוריזו – האי קטנטן בעל החשיבות האסטרטגית רבת משמעות ליאכטיונר הישראלי, דלגו על הפיסקה הבאה והמשיכו משם.

אם רודוס הוא האי היווני הראשון שלכם לחופשה, ותרצו לבצע צ'ק -אין לארץ האוזו והסופלקי, תצטרכו לחצות את הכביש שמול נמל מאנדרקי MANDRAKI  בעיר העתיקה ולהסדיר את ענייני הטרנזיט לוג ושלל ביורוקרטיה. אם יצאתם משם מזיעים ומותשים, יש סטאבאקס ממש ליד (כולל FREE WIFI). יש גם סוכנים שיחסכו לכם את כל ההתרוצצויות. תוכלו למצוא אותם במשרדים (קרונוס ורודיטיס) גם במרינה החדשה וגם בנמל מאנדרקי. 100 יורו ואתם בעלים גאים של טרנזיט לוג יווני, כולל מיסים. לשיקולכם… (דרך אגב, בקסטלוריזו תשלמו כ 60 יורו על אותה חבילה, לא כולל יורגו)

לבאים מהים בכלי שייט פרטיים מספר אפשרויות עגינה. אם אתם מחפשים עגינה חינמית, תוכלו לקבל רק כשהמלטמיות נחות (או תלוי כמה אתם מוכנים לסבול). תוכלו לעשות זאת באזור נמל קולונה KOLONA, או במפרץ לינדוס LINDOS. אם המלטמיות מכות (שנית), תדרשו להכין את כרטיסי האשראי ולסור בדחיפות אל אחד משני הנמלים: מאנדרקי (במרכז העיר), או סביר שתמצאו את עצמכם במרינה החדשה של רודוס.

 

נמל מאנדרקי   MANDRAKI PORT

הנמל הישן והאוטנטי, נמצא בלב ליבה של העיר העתיקה. יפיפה ומרשים לצד החומות, אך גם המוני וסואן. סואן בתיירים סקרנים שמפטרלים סביב היאכטות באופן חופשי ובכל שעות היום והלילה וסואן ביאכטות. אנחנו מעולם לא עגנו שם, אבל שמענו על פוטנציאל גדול להסתבכות של העוגן ופרנסה רבה לצוללנים. אם אתם חובבי מוסיקה, תוכלו להנות ממבחר מצומצם ביותר של שירים יוונים קלאסיים בווליום גבוה שבוקעים מהרמקולים האימתניים של ספינות התיירים (להלן "אבא גנוב") שיוצאות ונכנסות לנמל שוב ושוב. ושוב. ושוב. יאסו!

בשטח הנמל תוכלו למצוא יותר ממינימרקט אחד (שם אפשר גם להחליף בלוני גז), מסעדות ופאבים, חנויות הקשורות לעולם הים. ועוד.

חשמל ומים – בחיבור מהיר ובתשלום לברז תוכלו למלא את מיכלי המים שלכם בסירה. דלק, תוכלו להזמין ממיכלית.

המרינה החדשה של רודוס

וכאן אנחנו מגיעים לחדשות הטובות, והן ממש חדשות ואף מפורטות.

האופציה השנייה, וכנראה היותר מעשית מבחינת מקומות עגינה, היא לעגון במרינה החדשה, שנפתחה רישמית וחלקית בקיץ שעבר. בקיץ שעבר שמענו על החדשות הטריות בצומת תעבורת המידע – קסטלוריזו ולמחרת הגענו לשם. בקיץ 2015, היינו שם 5 סירות בסך הכול. כולם ישראלים. כנראה שעבדו שם קשה מאוד ובמרץ (יווני) במהלך החורף, כי קיץ 2016, המרינה פועלת במלואה! והתפוסה כרגע כבר מגיעה ל 60 אחוז.

אין צורך למהר להגיע מוקדם בשעות היום, זה לא מה שאתם רגילים מהאיים, יש מקום ל- 320 כמוכם, ואפילו תשתית מורינג, חשמל ומים ל- 180 סירות. כן! מורינג ביוון. מחזה נדיר כשלעצמו. המרינה מתמלאת בקצב מהיר. עד תחילת העונה של 2017, הבטיחו לנו שיושלמו התשתיות לכל 320 מקומות העגינה. זמן יוון…

תוכלו להנות מהמזגן היעיל של משרדי המרינה החל משעה 08:00 בבוקר ועד 21:00. החיוך והאדיבות של הצוות הנחמד – על חשבון הבית! תוכלו גם לתת למכלי המים בסירה שלכם לנוח קצת (גם להולדינג טנק), וליהנות מהשירותים והמקלחות במרכז המרינה. הם מרווחים, נקיים וגם תוכלו להתפנק במיזוג אוויר בחדר ההלבשה. אין עסקה טובה מזו, בכל הדודקנזים. בדוק!

 

חשמל ומים

תוכלו לקבל היישר לכלי השייט שלכם מאחד מתוך 180 עמדות על הרציפים. התשלום בנפרד.

WIFI

תוכלו לקבל בחינם, אם כי תצטרכו להתחבר מחדש כל 20 דקות. אין ארוחות חינם…

חושבים להשתקע פה?

על יאכטה 40 פיט תשלמו כ 34 יורו ללילה. מחשבים לפי 70 סנט למ"ר. אם אתם זוממים על השארת הסירה לטווח ארוך, המחיר צונח בכ 50% לתקופה של מעל חודש. אין ספק שמדובר פה בדיל משתלם, בהתחשב במיקום האטרקטיבי והנגיש של רודוס לחופי טורקיה (למכורים שלא מוותרים) ואיי יוון הסמוכים. במרחק הפלגה של שעות בודדות תקבלו את חאלקי, טילוס, ניסירוס…וגם קוס ממש מעבר בהמשך. אם תוסיפו לזה דילים שווים ביותר באדיבות צ'רטרים ישראלים שנוחתים פה באי בלי סוף – נשמע שיש פה פוטנציאל לקיץ יווני ממושך ביותר…

אם אתם חושבים ברצינות להשאיר את הסירה לטווח ארוך ובכל זאת רוצים לדעת שמישהו דואג לכם במקום, תוכלו לסגור עם עופרה ואריאל – זוג ישראלים שגרים על יאכטה במרינה ומציעים שירותי ניקיון, תיקונים קלים ושמירה על הסירה בהעדרכם, אנשים נחמדים ומומלצים.

תחנת הדלק במרינה נחנכה ממש לאחרונה. גם שני הסוכנים (קרונוס ורודיטיס) חנכו משרד נוסף על המשרד הותיק בנמל מאנדרקי. לרשותכם גם משרד להשכרת רכב Rodos Car, בית קפה חביב שמגיש גם ארוחות בוקר ומאפים.  בקרוב, מבטיחים לנו, מכונת כביסה וייבוש. כרגע הכביסה נאספת כל בוקר על ידי מפעיל מקומי.

מסעדות והצטיידות

אם תרצו מסעדה קרובה מבלי לקחת מונית או לצעוד לעיר העתיקה, תצטרכו לצאת מהמתחם ולחצות את הכביש. מעבר לכביש, תוכלו למצוא טברנה גדולה, סטייק האוס, פיצריה, מאפייה טובה וגם חנות גדולה לציוד ימי. טיפה פנימה לכיוון שכונת המגורים יש גם כמה מינימרקטים מפוזרים ופיצוציה סטייל יוון. אם תצליחו להתגבר על דחף קניית מזכרות יווניות תוצרת סין בדוכנים בעיר, תגלו שאת כולם תוכלו לקנות בחנות הענקית לחפצי בית שבכניסה לשכונה ממול – פחות מחצי מחיר מהדוכנים בעיר. אם תתגברו על החום הכבד ותיכנסו עוד קצת פנימה לתוך השכונה, תגלו מסעדות לא תיירותיות, סופר די גדול, שיסיע אתכם ואת הקניה שלכם בחזרה למרינה וגם מכבסה – אחת הזולות שנתקלנו בה ביוון. בכל זאת יש לא מעט יתרונות בפרברים.

תחבורה והתניידות

מונית לשדה התעופה עולה 30 יורו לכיוון. אם מתוכננת לכם גיחה לשדה תעופה, ללוות או לקבל את פניהם של אורחים שעוזבים או מגיעים מהארץ, תוכלו לשכור רכב בכ- 40 – 50 יורו ליום בחברת השכרה שבמרינה. בשכונה ממול, תוכלו למצוא יותר בזול, אם תתגברו על הצעידה בחום. אפשר לנצל את זה כבר לטיול + קנייה מרוכזת בסופרים הגדולים המרוחקים (Carrefour וכדומה). אפשר להגיע לשדה גם באוטובוס, אבל אז תצטרכו להגיע אליו במונית או לצעוד 20 דקות, כי התחנה היא בעיר.

שירותי תיקון ואספנה

המספנה אמורה להיפתח רשמית בשנה הבאה. כיום, תוכלו להינות משירותי תיקונים קלים בידי קוסטס – האיש והאופניים (והמבט העייף).

מפרצים ועגינה חופשית ברודוס

המפרץ הפופולרי ויש אומרים היפה ביותר ברודוס, הוא לינדוס LINDOS. 28 מייל מהמרינה של רודוס ואתם שם. העיניין הוא, שמפרץ לינדוס הוא פופולרי גם בקרב מאות תיירים שלוקחים טיולי יום של כמה שעות מהנמל בעיר. זה אומר שתהנו ממפרץ יפיפה, די גדול, עם חוף רחצה מסודר ונעים וכמה טברנות כייפיות על חוף הים – אבל תצטרכו לחלוק את כל היופי הזה עם מאות תיירים שנשפכים לחוף בקול תרועה גדול על ידי סירות תיירות – "אבא גנוב". אפשר להסתכל על כל היופי הזה מרחוק מאיזור העגינה של היאכטות הפרטיות ולהתערבב במקומיים בשעות אחר הצהרים, כשכל ה"אבא גנובים" עוזבים את המקום או להתערבב עם המוני הישראלים שמגיעים בדיל היומי ובטוח למצוא מישהו שאתם כבר מכירים מהצבא, מהשכונה, או שמכיר מישהו שמכיר מישהו שאתם מכירים. לבחירתכם.

אם החלטתם לשכור רכב או קטנוע ולהשאיר את היאכטה להשתזף עם הבטונים של המרינה, זה גם נחמד לקפוץ לבקר בלינדוס, להנות התצפית היפה מלמעלה מכיוון הכביש וגם להנות מכוס בירה קרה באחת הטברנות המקומיות. יאמאס!

פה ושם תוכלו למצוא עוד מפרצונים קטנטנים, בתוליים, יפיפיים ונטולי מסעדות ושירותי תיירות לאורך הצד הזה של האי. תלוי כמה אתם נועזים או צמאים לשקט ופרטיות. בצד השני של האי לא תוכלו לעגון, כי הוא פרוץ לרוחות.

 

כמה מילים לגבי הקודקודים

בעיקרון, יודע כל יאכטיונר ותיק, וגם אנחנו חווינו לראשונה על בשרנו – כל קודקוד מועד לפורענות. אלו החלקים החשופים שמנקזים את הרוחות כמו משפך גדול של הטבע. ואם אתם רוצים או צריכים לעבור בקודקוד כלשהו, קחו בחשבון שאתם מצטרפים למשפך.

הקודקוד המזרחי של רודוס הוא העמוס יותר, לרוב בגלל שאין דרך להגיע לאי האהוד סימי SYMI מבלי לעבור בו, ובכלל כדי להגיע לקוס או שאר האיים שמחכים לכם מאחורי רודוס. הקודקוד הפחות מופלג ויותר פראי, הוא המערבי. אם כבר עשיתם עצירה בלינדוס ותרצו להמשיך לאיים מערביים כמו חאלקי (האהוב עלי כמעט ביותר!), טילוס, ניסירוס וכו… תצטרכו להיכנס למצב טיפה יותר אקסטרימי ולעבור משם. על אומץ ליבכם ונחישותכם מגיע לכם בונוס – בקצה הקודקוד תקבלו הופעה מרשימה וססגונית – ממש לכבודכם, עשרות גולשי קייט-סרפינג ומעיפי עפיפונים בשלל צבעים שמגיעים לפה במיוחד להנות מהרוחות. כי חיסרון של אחד, הוא תמיד יתרון לאחר. אז הנה הזדמנות לקבל קצת לימונדה מהלימון של הקודקוד.

אחרי שקרעתם את העיר ומיציתם את האי, אפשר מבחינתי לעבור לחלקים היותר מעניינים, נעימים ואותנטיים (פלוס-מינוס) שמחכים לכם אחרי רודוס.

למרות שמבחינה גאוגרפית האי סימי קצת יותר קרב לרודוס, יש לי הרגשה שרובכם הייתם או שמעתם כבר ולכן אני אקדיש את הכתבה הבאה לאי חאלקי KHALKI, הפחות מוכר ומבוקר. מיד אחר כך נחזור לסימי SYMI. כי בכל זאת, אי אפשר בלעדיו.

כתבות קודמות בסידרה:

הרומן שלי עם הדודקנזים

קסטלוריזו – אי קטנטן בעל חשיבות אסטרטגית רבת משמעות ליאכטיונר הישראלי

כתבות הבאות בסדרה:

חאלקי – ההצגה הכי טובה באי

האי סימי – יפה, יפה, אבל עוקץ…